<h1>צרור הכסף הארוך, דרך ד' שער ג'</h1>
<h2>דף יג:</h2>
וגרסינן התם פרק הזהב, איתמר דברים רב אמר אין בהן משום מחוסרי אמנה ורבי יוחנן אמר יש בהן משום מחוסרי אמנה. ואף רבי יוחנן לא אמר אלא במתנה מועטת משום דסמכא דעתיה אבל במתנה מרובה דלא סמכא דעתיה לא. והלכתא כרבי יוחנן ור"ל במכר [ו]במתנה מועטת ויש בו משום מחוסרי אמנה. ולא תימא דוקא בדקאי בחד תרעא דלא זל ולא נתייקר, אלא אפילו קאי בתרי תרעי יש בו משום מחוסרי אמנה. כן דעת הראב"ד ז"ל וכן דעת רבינו ז"ל שלא כדעת הרז"ה ז"ל. ירושלמי [פ"ד ה"ב], ר' יעקב בר זבדא ור' אבהו בשם ר' יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו מותר לחזור בו, אבל בשעה שאומרה צריך לומר בדעת גמורה אני אומר ומן ברוריאי חזר ביה. הדא דאת אמר בעשיר, אבל האומר לעני שיתן לו מתנה נעשה כנדר. רב מפקיד לשמעיה אימת נימא לך תתן מתנה לבר אינש אי הוי מסכן הב ליה מידי, ואי עתיר אימליך בי תנינות. וכל זה כתוב ברי"ף ז"ל ובר"ם פ"ז דקנין.
